ארנלדס אלברטי

שם משפחה, שם פרטי

אלברטי בסלוניקי נישא לפלומבה נחמיאס.
נישא לשרה ארנלדס בחתונת הזוגות באתונה 10.2.46

החייט משאלוניקי מספר: 115906
סיפורו של אלברטו אברהם ארנלדס
כשהיה בן שבעים, הפצירו בו ילדיו של אלברטו אברהם ארנלדס, לכתוב את סיפור חייו. אלברטו
נענה להפצרות וכתב את קורותיו ביומןעשרים שנה העלה היומן אבק, עד אשר החליטו ילדיו להוציא את סיפורו לאור.
זהו סיפורו של אלברטו משאלוניקי, איש עניו מסתפק במועט ושמח בחלקו. בעל חוש הומור
ושמחת חיים עם לב זהב וידי זהב. איש אשר נתיבי חייו הובילוהו אל ביצה טובענית ארוכה
בשנים, ייאוש, חוסר אונים ואובדן תקווה. בפסח 1943 הגיע למחנה אושוויץ עם אחיו שבתאי
לאחר שעברו את התהליך של התפשטות, חיטוי בד.ד.ט, תספורת, רחצה, לבישת בגדי אסיר
ובדיקת רופא קועקע המספר על זרועו ולאחר מכן קיבל רצועת בד עם מספרים התואמים
למספר המקועקע על הזרוע. אחד מצוות האחראים שאל אם יש ביניהם חייט. מיד לאחר שענה
בצרפתית: ”אני“, קיבל מחט וחוטים ותפקידו היה לתפור את מספרי הבד על מדי האסירים
עשר שנים קשות מנשוא עברו עליו. סבל, השפלה וחרפת רעב היו מנת חלקו. אובדן סופי של כל
בני משפחתו, ביניהם ארוסתו ואהבת חייו פלומבה.
אך אלברטו לא נפל ברוחו, הוא לא נתן לייאוש לנצח. כעוף החול נפל וקם שוב, בכוחות נפש
גדולים, ברצון עז לחיים ובתקווה לעתיד טוב יותר.
בתום המלחמה נשא לאישה את סנדרה בללי ילידת האי קורפו. יחדיו עברו את התלאות
שלאחר המלחמה ועלו לארץ בספינת המעפילים חביבה רייך. הם נעצרו ע“י הבריטים ונכלאו
במחנה המעצר בעתלית. לאחר שחרורם בנו את ביתם בארץ ישראל, העמידו חמישה צאצאים
הנושאים את שמם של חלק מבני המשפחה שנרצחו בשואה ואף זכו לראות נכדים.
סיפורו, כסיפורם של יתר נצולי השואה, הוא נר לרגלי הדורות הבאים, למען לא יישנה הדבר לעולם