ברוך ליזה

שם משפחה, שם פרטי

עליזה ברוך לבית צרפתי נולדה בסלוניקי בשנת 1927 וגדלה בבית אמיד. באפריל 1941 כבשו הנאצים את
יוון והחלו ברדיפתם ובנישולם של יהודי סלוניקי ע"י הנאצים, רדיפה שהגיעה לשיאה בגירושם לאושוויץ,
שם נרצחו כ- 50,000 מבני הקהילה. עליזה גורשה לאושוויץ בהיותה בת 15 בטרנספורט שיצא
ב-10/4/1943 . עם הגיעם למחנה נרצחו מרבית בני משפחתה ביום השישי שלפני פסח (שבת הגדול).
רק עליזה ואחיה רפאל הגדול ממנה ב- 6 שנים הצליחו לשרוד .
עם הכיבוש הגרמני של יון ב- 1943 היתה בת 15 ,
מספרת באריכות על ההטעיה הגדולה לה היה שותף רבה
של קהילת סלוניקי – הרב קוֹרץ, שהסביר ליהודי סלוניקי
שהגרמנים יישבו אותם מחדש בקרקוב, פולין .
היהודים נכנסו לגטו הברון הירש לזמן קצר . משם הועברו ברכבות לרמפה בין אושוויץ לבירקנאו.
עם הגיעה לאושוויץ נלקחה עליזה לבלוק 10שם עברה במשך כשנה ניסויים בהקרנות רנטגן
שנערכו כדי לגרום לעקרות.

עליזה הייתה מהבודדות שהצליחו לשרוד ניסויים אל-אנושיים אלו, ובזכות עזרתו של רופא
יהודי לא נגרמה לה עקרות מלאה. עליזה הועברה לעבוד בעבודות שונות בבירקנאו: בסחיבת אבנים,
בחפירת תעלות ואחר עברה לעבוד בבית החרושת לתחמושת "אוניון".
שם הכירה עליזה את בעלה לעתיד, עובדיה ברוך, סלוניקאי כמוה.
מבית החרושת הוברח חומר נפץ ששימש לפיצוץ של קרמטוריום במרידת
הזונדרקומנדו, ועליזה אולצה לצפות בתלייתן של הבחורות שהבריחו את חומר הנפץ.
עליזה הצליחה לשרוד שנתיים וחצי באושוויץ , וגם את צעדת המוות למחנות שונים בגרמניה, עד לשחרור.