ברוך ליזה

שם משפחה, שם פרטי

עליזה ברוך לבית צרפתי נולדה בסלוניקי בשנת 1927 וגדלה בבית אמיד. באפריל 1941 כבשו הנאצים את
יוון והחלו ברדיפתם ובנישולם של יהודי סלוניקי ע"י הנאצים, רדיפה שהגיעה לשיאה בגירושם לאושוויץ,
שם נרצחו כ- 50,000 מבני הקהילה. עליזה גורשה לאושוויץ בהיותה בת 15 בטרנספורט שיצא
ב-10/4/1943 . עם הגיעם למחנה נרצחו מרבית בני משפחתה ביום השישי שלפני פסח (שבת הגדול).
רק עליזה ואחיה רפאל הגדול ממנה ב- 6 שנים הצליחו לשרוד .
עם הכיבוש הגרמני של יון ב- 1943 היתה בת 15 ,
מספרת באריכות על ההטעיה הגדולה לה היה שותף רבה
של קהילת סלוניקי – הרב קוֹרץ, שהסביר ליהודי סלוניקי
שהגרמנים יישבו אותם מחדש בקרקוב, פולין .
היהודים נכנסו לגטו הברון הירש לזמן קצר . משם הועברו ברכבות לרמפה בין אושוויץ לבירקנאו.
עם הגיעה לאושוויץ נלקחה עליזה לבלוק 10שם עברה במשך כשנה ניסויים בהקרנות רנטגן
שנערכו כדי לגרום לעקרות.

עליזה הייתה מהבודדות שהצליחו לשרוד ניסויים אל-אנושיים אלו, ובזכות עזרתו של רופא
יהודי לא נגרמה לה עקרות מלאה. עליזה הועברה לעבוד בעבודות שונות בבירקנאו: בסחיבת אבנים,
בחפירת תעלות ואחר עברה לעבוד בבית החרושת לתחמושת "אוניון".
שם הכירה עליזה את בעלה לעתיד, עובדיה ברוך, סלוניקאי כמוה.
מבית החרושת הוברח חומר נפץ ששימש לפיצוץ של קרמטוריום במרידת
הזונדרקומנדו, ועליזה אולצה לצפות בתלייתן של הבחורות שהבריחו את חומר הנפץ.
עליזה הצליחה לשרוד שנתיים וחצי באושוויץ , וגם את צעדת המוות למחנות שונים בגרמניה, עד לשחרור.

צעדת המוות מבירקנאו לראונסבריק שם שהתה תקופה קצרה, הזיכרון הקשה ביותר הוא מגפת הכינמת .
בראונסבריק היה רעב. משם הועברו למלכוב.
במלכוב עבדה במפעל תחמושת וגם חלתה בגרדת. נרפאה ממנה.
הודות לעזרה של איש צוות המחנה . הימים היו ימי סוף המלחמה, אין הרבה עבודה ואין אוכל ולאחר
תקופה קצרה החלה בצעדת המוות והשתחררה ליד נוישטאט .
שם חיתה מספר חודשים יחד עם חברות בבית של אישה גרמניה ויחד עם פועלי כפייה יוגוסלבים וצ'כים
שעבדו בבית . משם עברה למחנה עקורים בנוישטאט שהיתה באיזור הכיבוש הרוסי. היא וחברותיה הצטרפו
לקבוצה של יוונים נוצרים ויחד נסעו דרך רומניה ובולגריה ליוון והגיעו לסלוניקי .

לאחר השחרור עליזה נסעה עם קבוצה של יוונים נוצרים בחזרה לסלוניקי,
שם פגשה שוב את עובדיה ונישאה לו.
השניים עלו ארצה באניית מעפילים, נתפסו ע"י הבריטים
ונאסרו במחנה שבעתלית.
לאחר ששוחררו הם השתכנו במגדיאל והצליחו להביא בן לעולם.
עובדיה הוא איש עדות במכון משואה עד עצם היום הזה .

בשנת 1946 עלו לארץ בספינת מעפילים "חביבה רייק" שנתפסה ע"י האנגלים
והובלו לעתלית,אח"כ שכרו רפת במגדיאל,

בעלה מצא עבודה והיא הרתה. היא לא האמינה שתלד בשל הניסויים הרפואיים שעברה
בבלוק 10 נולד לה בן.

הסיפור שלה על קליטתה בארץ מורה לנו על היותה לבד, לא ידעה כיצד לטפל בתינוק
ועל הרגשת זָרוּת.
עליזה לבית צרפתיו ועובדיה ברוך.ילידי סלוניקי, יוון.ניצולי אוושויץ .
עובדיה ז"ל- בלוק 4. מס'- 109432 עליזה ז"ל – בלוק 10. מס'- 41544
אהבתם פרחה במקום הכי בלתי אפשרי- במחנה ההשמדה אושוויץ.

עדות וידאו,כל הזכויות שמורות משואה – המכון הבינלאומי ללימודי השואה.
מסמכי עדות -יד ושם מספר פרטי 5866,כל הזכויות שמורות לארכיון יד ושם.
נישאה בסלוניקי לברוך עובדיה ממעפילי האוניה.

עדות בספר "בנתיבי שאול"- יהודי יוון בשואה,פרקי עדות.פרופסור שמואל רפאל.

https://www.youtube.com/watch?v=0Y1rxB8gwgs