עלקלאי הרצל

שם משפחה, שם פרטי

שם האב

גרשון

שם האם

גו'יה איזק קסטרו

שנת לידה

1925

עיר לידה

קסנטי

סטטוס בשואה

במסתור

עיר מגורים

אתונה

עלקלאי הרצל

תעוד בנוגע לקורותיהם של בני משפחת אלקלעי מיוון בתקופת השואה ואחריה

כל הזכויות שמורות לארכיון יד ושם
11725970
תעוד בנוגע לקורותיהם של בני משפחת אלקלעי מיוון בתקופת השואה ואחריה

– פנקס עבודה של גרשון אלקלעי שהונפק ב-7 בנובמבר 1926;

– אישור בדבר לידתו של הרצל אלקלעי ב-1925 ולידתה של שרה אלקלעי ב-1929 שניתן בנפת Attica ב-10 באפריל 1943 (קסרוקס);

– רשיון עלייה שהונפק עבור Sara G. Alkalai ב-8 באוגוסט 1945 (מקור);

– תעודת זהות של Sarah Alkalai שהונפקה ב-Safed ב-11 במאי 1946 (מקור);

– תעודת זהות של Djoya Alcalaj שהונפקה ב-Athens ב-31 בדצמבר 1946 (מקור);

– דרכון שהונפק עבור Gersson Alcalai ב-Athens ב-29 בספטמבר 1948 (מקור);

– אישורים בנוגע ללימודיה של שרה אלקלעי בבית הספר בתקופת השואה שניתנו ב-4 באפריל 1983 (סריקה);

הערות המוסרת:

הוריה של מוסרת החומר – גרשון אלקלעי (נולד ב-Sofia ב-1889) וג'ויה לבית קסטרו (נולדה ב-Serres ב-1901). להוריה של ג'ויה – יזאק ושרה קסטרו נולדו שישה ילדים: דוד, יעקב, ג'ויה, ארון, ליזה, ופייס.
אביו של גרשון, אברהם אלקלעי, היה רב בבית הכנסת ב-Sofia; היו לו שישה ילדים: רבקה, יזאק (היה רבה הראשי של יוגוסלביה, עם פרוץ המלחמה ברח לארצות הברית עם משפחתו ומלך יוגוסלביה ובארצות הברית הפך לרב הספרדי הראשי של New York), גרשון, מתידלה, ניסים, וראובן. גרשון, יזאק וניסים למדו באוסטריה. בזמן מלחמת העולם הראשונה גרשון, קצין בצבא הבולגרי, נשלח ל-Macedonia וב-Xanthi הכיר את ג'ויה קסטרו.
גרשון וג'ויה נישאו. גרשון עבד בניהול מפעל לטבק ב-Xanthi. היו להם ארבעה ילדים: אברהם אלפרד (יליד 1920), יזאק סאקו (יליד 1923), הרצל (יליד 1925) ושרה (ילידת 1929), מוסרת החומר. בתחילת שנות ה-30 של המאה העשרים המשפחה עברה ל-Athens. בזמן זה גרשון עסק בהעלאה בלתי-לגאלית של יהודים לארץ-ישראל. אביו נשלח לצ'כוסלובקיה, שם נתן הרצאות בניסיון לשכנע יהודים לעלות לארץ-ישראל ושם נעצר. ב-1939 המשפחה עברה ל-Hymettos ליד Athens. ב-1940 פרצה המלחמה. בשנים 1943-1941 המשפחה התגוררה ליד Athens. היה רעב. שרה, מוסרת החומר, למדה בבית ספר. ב-1943 שרה הייתה בחופשה ב-Sparta בנפת Laconia – אצל דודתה ליזה (ליזה הייתה נשואה לאלפרד ארליך אליפרופולוש (?), מיהודי פולין). בזמן הזה התחיל רישום יהודי Athens – הם חוייבו להצהיר על נוכחותם כל שבוע בבית כנסת. ידיעות מ-Athens הגיעו ל-Sparta ושרה ברחה עם משפחת דודתה להרים. שם הם נפגשו עם קבוצת פרטיזנים (שם המפקד – יאניס גרמתיקאקיס). שרה הצטרפה לפרטיזנים, עזרה להם בהדפסת עלונים ומסמכים. לאחר מספר חודשים עם התקרבות הצבא הגרמני, שרה ומשפחת דודתה הצליחו לברוח והסתתרו בכפרים ובהרים.
אל משפחת אליפרופולוש הגיע מכתב מגרשון אלקלעי ובו הוא ביקש להחזיר את ביתו שרה הביתה. הדוד שלח את שרה עם שליח לבית מרקחת ב-Sparta, (אשת הרוקח הייתה יהודיה, ממנה שרה קיבלה את מזוזה – ראה חפצים שנתרמו) ושם הסתירו אותה לכמה ימים.
בדצמבר 1943 שרה הגיעה הביתה – ל-Hymettos ליד Athens. הרצל, אחיה של שרה, חלה בטיפוס וב-24 במרס 1944 עבר ניתוח; גרשון נשאר אתו בבית חולים ולא הלך בבוקר ביום הבא להצהיר נוכחות בבית הכנסת. יהודים שהצהירו את נוכחותם באותו יום נאספו מבית הכנסת למשלוחים – ובינם נלקח סאקו.
בני המשפחה קיבלו אזהרה על הימנועתם מהרשמה בשל הלשנה ולכן נמנעו מהגעה לביתם. הם התחבאו במקומות שונים, לפעמים ביחד ולפעמים בנפרד. כאשר החלו משלוחי הגברים נלקח אלפרד אך ברח מהשיירה. כך הסתתרה המשפחה עד סיום המלחמה ב-1945 (משפחת אליפרופולוש מ-Sparta המשיכה להסתתר בהרים). שרה המשיכה ללכת לבית הספר כל יום (המורים ידעו עליה אך לא התלמידים).
לאחר המלחמה גרשון הביא ניצולים ליוון ל"הכשרה" והמשיך להעאלות יהודים לארץ-ישראל באופן בלתי לגאלי. ב-1946 נתקבל אישור עלייה לארץ-ישראל ל-200 ילדים יהודים מיוון; בין הילדים הללו עלתה שרה. אלפרד והרצל עלו בעלייה בלתי לגאלית יותר מאוחר; ההורים עלו אחרי הקמת המדינה.

...

קראו עוד


    רוצה להוסיף או לקבל מידע נוסף?


    ניתן להשאיר פרטים ממש כאן ונשמח לחזור בהקדם


    *שדה חובה